Floating Dosage Forms הדפסה
נכתב ע"י מוטי מרמונצ'יק   
ראשון, 04 מרץ 2012 21:17

 


צורת המתן הנוחה והנפוצה ביותר בשימוש היא באופן היסטורי מתן דרך הפה.
במהלך העשורים האחרונים, פותחו מספר מערכות הובלה אוראליות במטרה לשמש כמאגר תרופתי
ממנו ישוחרר החומר הפעיל תוך זמן מוגדר ובקצב מתוכנן וקבוע מראש.  צורת מתן אידאלית של שחרור
מושהה צריכה, מנקודת מבט פרמקוקינטית, להיות ברת השוואה לאינפוזיה במתן ורידי שמספקת באופן
מתמשך את כמות התרופה הדרושה לשמירת רמות תרופה קבועות בפלסמה מרגע שהושג ריכוז יציב.

  

פורמולציית שחרור מושהה אוראלית צריכה להתמודד עם שינויים תדירים החלים בסביבה הפנימית של
מערכת העיכול, כמו, מעבר מסביבה חומצית חזקה בקיבה לסביבה בסיסית חלשה במעי, וכמו זמן
הריקון של הקיבה, הנוטל חלק חשוב בקביעת כמות התרופה הנספגת, ומשתנה מעת לעת ומאדם לאדם.
חסרונות אלו ואחרים מקשים על תכנון מערכת מתן אוראלית בשחרור מושהה.

 

פיתוח מערכת הובלה, אשר לה תכונות ציפה, הודות לצפיפות הקטנה מצפיפות נוזלי הקיבה ולכן צפה בהם,
היא אחת הגישות המובילות, אם לא הטובה שבהן, כדי להתגבר על מגבלות אלו וכדי להשיג רמות תרופה
קבועות בפלסמה ולאורך זמן, יחד עם זמינות ביולוגית טובה יותר ואחידה.


להמשך המאמר לחץ כאן

עדכון אחרון ב-ראשון, 04 מרץ 2012 21:46